פסק-דין בתיק עש"א 20776-05-11

1.         בפני ערעור על החלטת הלשכה לסיוע המשפטי מיום 5.4.11, על פיה נדחתה בקשת המערער לקבלת סיוע משפטי, מחמת חוסר זכאות כלכלית.

המערער פנה בבקשה למשיבה לקבל סיוע משפטי וזאת לצורך הגשת תביעה כנגד אחותו, אשר לטענתו לקחה ממנו במרמה דירת מגורים בה התגוררו הוריו ובהמשך, לאחר פטירת אמו, התגורר בה אביו אשר רכש אותה מעמיגור. לטענת המערער, הדירה נרכשה בכספו לאחר שאף נטל משכנתא, ואחותו גרמה להעברת הדירה על שמה במרמה. מכאן הוא מעוניין בסיוע משפטי בתביעה על מנת לקבל חלקו בדירה.

2.         בקשת המערער נדחתה מחמת חוסר זכאות כלכלית, כאשר הן במכתב הדחייה של המשיבה והן בתשובת המשיבה בפני, צוין כי על פי הנתונים שמסר המערער, הכנסת המערער מסתכמת בסך של 7,290 ש"ח ברוטו. הסכום מורכב מסך של 4,847 ש"ח מפנסיה ממבטחים וקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2,443 ש"ח, כאשר סכום זה גבוה מהסך המרבי שנקבע בתקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי למשפחה בת 1 נפשות, העומד על סך של 5,692 ש"ח.

מכאן הערעור שבפני, בו עותר המערער ליתן לו סיוע משפטי בשל מצבו הכלכלי והבריאותי הקשה. בדיון עצמו הגיש המערער מכתב בו ציין כי הוא מבקש לנהוג בו על פי מידת הרחמים, וכי קצבת הנכות אין לראותה כחלק ממצבת ההכנסות שלו, שכן מדובר בהוצאות לטיפולים בעניין הנכות בלבד.

3.         חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב - 1972 (להלן: "החוק") קובע בסעיף 2 כי סיוע משפטי יינתן על ידי לשכת הסיוע המשפטי: " למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע בתוספת בעניינים ובהיקף שנקבעו בה".

עוד נקבע בסעיף 3(ב).: " השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים בהתייעצות עם שר הסעד קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות". מכאן שסעיף 3(ב) מפנה לתקנות לצורך בדיקת המבחנים המקנים זכאות.

תקנה 2 (ב) לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג - 1973 (להלן: "התקנות") קובעת  כי:

" שירות יינתן למבקש, שאינו חבר-בני-אדם, ואין לו רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה, במקרים אלה:

(1)   אם המבקש הוא יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר - גובה הכנסת המבקש עד 67% מהשכר הממוצע במשק:

(2)    אם המבקשת היא משפחה של ארבע נפשות או יותר  - תיווסף להכנסה המרבית הנקובה בפסקה (1) הכנסה נוספת של 6% לכל נפש נוספת החל ברביעית:

בהתאם למבחן האמור בתקנות וכאשר מדובר במערער שהינו משפחה בת נפש אחת, עמד הסכום המרבי של ההכנסות המזכה בסיוע משפטי, במועד הרלוונטי להגשת הבקשה, על סך של 5,692 ש"ח, כאשר בדיון ציין ב"כ המשיבה כי הסכום היום עודכן ועומד על סך של 5,896 ש"ח. יוצא אפוא כי הכנסת המערער גבוהה מסכום ההכנסה המזכה בסיוע בסך של כ- 1,500 ש"ח.

4.         המערער אינו חולק למעשה על נתונים אלו, אלא לדבריו אין לכלול את גמלת הנכות שלו במסגרת ההכנסות, ובכל מקרה יש לנהוג בו במידת הרחמים שכן הוא נכה, שקוע בחובות, מצבו האישי קשה ומכאן אינו מסוגל לשכור שירותיו של עורך דין באופן פרטי.

לצורך בחינת השאלה מהי הכנסה לענייננו, עלינו לפנות לתקנה 2 (א) לתקנות בה נקבע כי:

"הכנסה" - הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, למעט קיצבות ילדים לפי סעיף 105 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח - 1968 (להלן - קיצבות ילדים) והענקות לחיילים או לבני משפחותיהם לפי סעיף 40 (ב) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט - 1949 (להלן - הענקות ק"יץ)".

מכאן נפנה לבדוק מהי הגדרת הכנסה, בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) שם מוגדרת הכנסה:

" הכנסה- סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיף 2 ו- 3 בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודה זו".

סעיף 2 מפרט מה כוללת הכנסה ובין היתר נקבע בסעיף 2 (5) לפקודה כי הכנסה כוללת  " קצבה, מלוג, או אנונה". מלשון הסעיף עולה על פני הדברים, כי הכנסה כוללת אף קצבה. מכאן אף קצבת נכות תבוא בגדר הכנסה לצורך חישוב ההכנסה, בהתאם לתקנות הסיוע המשפטי.

5.         נמצאנו למדים אפוא, כי בבואנו לבחון את ההכנסה על פי תקנות הסיוע המשפטי, המפנה להגדרת הכנסה בפקודת מס הכנסה, יש לקחת בחשבון כל הכנסה הנחשבת כהכנסה על פי פקודת מס הכנסה, ובכלל זה קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, למעט קצבת ילדים ומענקים לחיילים משוחררים.

המצב המשפטי הקיים בהתאם לדין הינו שאף קצבת נכות תבוא בכלל הכנסה, זאת אף בשים לב לעובדה כי בסעיף 2 (א) לתקנות הסיוע המשפטי, סויגו במפורש והוצאו מתוך ההכנסה קצבאות הילדים. מכלל ההן אתה שומע אף את הלאו, היינו, שקצבאות אחרות לא הוצאו מתוך ההכנסה הנחשבת לצורך הבחינה האם ההכנסה עולה על הסף הקבוע בתקנות המזכה בסיוע משפטי, אם לאו.